תחומי עיסוק
המשרד מטפל במספר מצומצם של תיקים בכל עת, כדי שכל תיק יקבל טיפול עצמאי ולא יעובד לפי תבנית. האסטרטגיה נבנית סביב העובדות של התיק הספציפי, ההקשר העסקי שלו, הצדדים המעורבים וטווח התוצאות הריאלי, ולא סביב הנחות דיוניות כלליות.
ליטיגציה
ליטיגציה טובה אינה הפעלה מכנית של סדרי דין על מערכת עובדות. היא בנייה של טיעון שעומד במבחן הביקורת הקפדנית ביותר, של הצד שכנגד ושל בית המשפט. לכל תיק תזה משלו, אסטרטגיה ראייתית משלו, והערכה מפוכחת של המהלכים הצפויים מהצד השני.
העבודה מתפרסת על פני שלוש ערכאות וארבעה תחומים. בתיקים אזרחיים נדרשת שליטה בדיני הראיות ובדיני החוזים והמכר, לרבות תביעות בגין ליקויי בנייה. בסכסוכים מסחריים, ובפרט בסכסוכי בעלי מניות ובתביעות קיפוח, נדרשת הבנה של הדינמיקה התאגידית ושל האופן שבו עסקים מתנהלים בפועל. בהליכים מנהליים ומוניציפליים, ובהם עתירות מנהליות, רישוי עסקים ואכיפה מנהלית, נדרשת הבנה מדויקת של גבולות הביקורת השיפוטית, ושל הדרך לתקוף החלטה של רשות בלי לפגוע ביחסים עם הגוף שהלקוח ימשיך לעבוד מולו.
המשותף לכל התחומים האלה: דיוק והכנה מכריעים בהם יותר מהיקף. בחירת התזה המשפטית, שנעשית לרוב בשלב מוקדם, היא פעמים רבות זו שמכריעה את התיק.
לשון הרע
דיני לשון הרע ניצבים במפגש שבין שני ערכים שהמשפט מגן עליהם בקנאות: שמו הטוב של אדם וחופש הביטוי. התיקים מוכרעים על אבחנות שקל לנסח וקשה לטעון: עובדה או דעה, איש ציבור או אדם פרטי, פרסום בזדון או ביקורת לגיטימית, פיצוי ללא הוכחת נזק או נזק שיש להוכיח בראיות.
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, קובע תקופת התיישנות קצרה ומאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. שני אלה מגדילים גם את הסיכוי של התובע וגם את החשיפה של הנתבע. הפרסום באינטרנט וברשתות החברתיות הוליד פסיקה מתפתחת בשאלות של אחריות פלטפורמות, חשיפת זהותם של מפרסמים אנונימיים, וסמכותו של בית המשפט הישראלי ביחס לפרסומים שמקורם בחו"ל.
בתיקים אלה, בחירת הערכאה, ניסוח עילת התביעה והדיסקרטיות שבה מתנהל ההליך שוקלים לא פעם כמו הדין המהותי עצמו.
אכיפת פסקי חוץ
הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים היא תחום צר, אך תובעני מאוד מבחינה טכנית. חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, מציב תנאים שנראים פשוטים במבט ראשון: סמכותו של בית המשפט הזר, סופיות פסק הדין ואכיפותו במדינה שבה ניתן, התאמתו לתקנת הציבור בישראל, ויחסי גומלין בין המדינות. סביב כל אחד מהם הצטברה פסיקה פרשנית ענפה. לכך מתווספת מגבלת זמן: ככלל, בקשה לאכיפה יש להגיש בתוך חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.
העבודה מחייבת בחינה קפדנית של מעמדו הדיוני של פסק הדין הזר, תרגום ואימות מדויקים של מסמכי בית המשפט בחו"ל, וצפייה מראש של טענות ההגנה שיעלה הצד שכנגד. לאחר ההכרה, התיק עובר בדרך כלל להליכי גבייה ברשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), ושם מתעוררות סוגיות דיוניות ומהותיות נפרדות.
בתחום הזה, יסודיות בשלב ההכרה משתלמת. פערים שלא זוהו בשלב הזה הופכים לא פעם למכריעים בשלב האכיפה.
גישור ובוררות
גישור ובוררות אינם ליטיגציה בשם אחר. אלה הליכים שונים, עם תמריצים שונים, כללי ראיות שונים ודרכים שונות לתוצאה מחייבת. ייצוג נכון בכל אחד מהם מחייב גישה שונה מזו של הופעה באולם בית המשפט.
בבוררות צריך להבין מה בורר עושה, ומה אינו עושה, בהשוואה לשופט: מרחב שיקול הדעת הדיוני שלו, הסלידה שלו מהפתעות, העילות המצומצמות לביטול פסק בוררות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והמשקל האסטרטגי של בחירת הבורר. זהות הבורר והמסגרת הדיונית משפיעות פעמים רבות על התוצאה יותר מהדין המהותי.
גישור הוא עניין אחר לגמרי. המטרה אינה לבנות טיעון שינצח, אלא לחשוף עמדות באופן מחושב, כך שהצד שכנגד יתקרב לפתרון שאפשר לחיות איתו. המיומנות היא לדעת על מה לוותר, במה להחזיק, ולזהות את הרגע שבו השיחה עוברת מעמדות לאינטרסים. מהרגע הזה, הסדר הופך לאפשרי.
משפט מסחרי ותאגידי
עבודה מסחרית ותאגידית היא תרגום של הסכמות עסקיות למסגרת משפטית שעומדת בלחץ. רוב החוזים עובדים כל עוד העסקים מתנהלים כשורה. הניסוח הקפדני מוכיח את ערכו כשמשהו משתבש, כשהאינטרסים של אחד הצדדים משתנים, או כשנוצרת מחלוקת.
עבודה חוזית, כלומר ניסוח, בדיקה ומשא ומתן על הסכמים מסחריים, מחייבת היכרות עם ההקשר העסקי הספציפי (הפצה, אספקה, שירותים, רישוי, סודיות ואי-תחרות) ושיקול דעת: היכן כדאי להתעקש מול הצד שכנגד, והיכן עדיף לאפשר לעסקה להתקדם. העבודה התאגידית כוללת הסכמי בעלי מניות, הסדרי ממשל תאגידי והסכמי מייסדים, ומחייבת אותו דיוק כלפי הדינמיקה הפנימית של החברה: ליישב אינטרסים היכן שאפשר, להקצות סיכונים היכן שלא, ולצפות מראש את הרגעים שבהם המסמכים ייקראו באמת.
בשני התחומים המטרה זהה: הסדרים שעובדים גם מול ההתנהלות האמיתית של הצדדים, ולא רק על הנייר.
יש לך עניין באחד מהתחומים האלה?
אפשר לפנות לפגישת ייעוץ ראשונית. עו"ד גרוניס יאמר בכנות אם זה עניין שבו הוא יכול לסייע.
צור קשר