הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים היא תחום צר, אך תובעני מאוד מבחינה טכנית. חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, מציב תנאים שנראים פשוטים במבט ראשון, וסביב כל אחד מהם הצטברה פסיקה פרשנית ענפה.
העבודה מחייבת בחינה קפדנית של מעמדו הדיוני של פסק הדין הזר, תרגום ואימות מדויקים של מסמכי בית המשפט בחו"ל, וצפייה מראש של טענות ההגנה שיעלה הצד שכנגד. לאחר ההכרה, התיק עובר בדרך כלל להליכי גבייה ברשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), ושם מתעוררות סוגיות דיוניות ומהותיות נפרדות.
בתחום הזה, יסודיות בשלב ההכרה משתלמת. פערים שלא זוהו בשלב הזה הופכים לא פעם למכריעים בשלב האכיפה.
במה אפשר לסייע
- בדיקה מקדימה של תנאי האכיפה ושל הסיכויים
- בקשות לאכיפת פסק חוץ או להכרה בו
- תיאום תרגום ואימות של מסמכי בית המשפט הזר
- ייצוג חייבים בהתנגדות לבקשת אכיפה
- הליכי גבייה בהוצאה לפועל לאחר האכיפה
- עבודה ישירה עם לקוחות ועורכי דין בחו"ל, באנגלית וברוסית
שאלות נפוצות
עד מתי אפשר לבקש לאכוף פסק דין זר?
ככלל, בתוך חמש שנים מיום מתן פסק הדין הזר, אלא אם נקבעה תקופה אחרת בהסכם בין ישראל לבין המדינה שבה ניתן, או שבית המשפט מאשר איחור מטעמים מיוחדים.
מה התנאים לאכיפה?
לפי סעיף 3 לחוק: בית המשפט הזר היה מוסמך לתת את הפסק לפי דיני מדינתו; הפסק אינו ניתן עוד לערעור; החיוב שבו ניתן לאכיפה לפי דיני ישראל ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור; והפסק בר-ביצוע במדינה שבה ניתן. בנוסף נבחנים יחסי הגומלין בין המדינות.
צריך להגיע לישראל בשביל ההליך?
בדרך כלל לא. ההליך מתנהל באמצעות ייפוי כוח ומסמכים מאומתים, והקשר עם לקוחות ועורכי דין בחו"ל מתקיים בדוא"ל ובטלפון.
פסק הדין ניתן בבוררות בחו"ל. זה אותו הליך?
לא. פסק בוררות זר נאכף בדרך כלל מכוח אמנת ניו יורק והוראות חוק הבוררות, ולא לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ. הדרישות והמועדים שונים, ולכן חשוב לזהות את המסלול הנכון מראש.
התשובות הן מידע כללי ואינן ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
ייצוג בכל הארץ
ייצוג לקוחות מכל הארץ, בכל בתי המשפט. פגישות בתיאום מראש בנתניה או בתל אביב.