פיצוי בלי להוכיח נזק
סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 קובע מנגנון פיצוי מיוחד לקונה דירה מקבלן. כשהדירה לא נמסרה במועד, הקונה אינו צריך להוכיח כמה הפסיד. הפיצוי מחושב לפי דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה, לכל חודש של איחור.
לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלף חודש מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה - המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מתום חודש מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:
סעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, בנוסחו הנוכחי
הקונה זכאי לפיצוי שבחוק או לפיצוי שנקבע בחוזה, לפי הגבוה מביניהם. הפיצוי משולם בתום כל חודש בעד אותו חודש, ולא בסוף תקופת האיחור.
ברע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות קבע בית המשפט העליון שסעיף 5א הוא הוראה קוגנטית, כלומר הוראה שאי אפשר לגרוע ממנה בחוזה. סעיף 7א(א) לחוק קובע שאין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה.
הנוסח שחל תלוי במועד החתימה על החוזה
סעיף 5א נוסף לחוק בתיקון מס' 5 משנת 2011, ותוקן בשנת 2022 בתיקון מס' 9. סעיף 11(ד) לחוק קובע שתיקון 9 לא יחול על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו, ושעל חוזים כאלה חל הנוסח הקודם. תיקון 9 נכנס לתוקף ביום 7.7.2022.
זו אינה שאלה טכנית. פרויקט בנייה נמשך לא אחת כמה שנים, ולכן חוזים שנחתמו לפני יולי 2022 עדיין מגיעים לבתי המשפט. בין שני הנוסחים יש הבדל גם במועד שממנו מחושב הפיצוי וגם בגובהו.
חוזה שנחתם מיום 7.7.2022 ואילך
בנוסח החדש הזכות לפיצוי קמה כשחלף חודש מהמועד החוזי, והפיצוי מחושב מתום אותו חודש. החודש הראשון של האיחור אינו מזכה בפיצוי. מכאן הפיצוי עולה בשלוש מדרגות:
- מתום חודש מהמועד החוזי ועד תום ארבעה חודשים ממנו, סכום השווה לדמי השכירות.
- מחמישה חודשים לאחר המועד החוזי ועד תום עשרה חודשים ממנו, דמי השכירות כפול 1.25.
- מ-11 חודשים לאחר המועד החוזי ואילך, דמי השכירות כפול 1.5.
תיקון 9 הוסיף לחוק גם את סעיף 5ג, שמגביל את ההצמדה. הצדדים רשאים להסכים שעד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי, המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר, לא יוצמדו. ההצמדה נמשכת לכל המאוחר עד מועד המסירה שנקבע בחוזה. כך הקבלן אינו גובה הפרשי הצמדה בעד תקופת האיחור. החריג הוא איחור שנכנס לאחד המצבים שבסעיף 5א(ג).
חוזה שנחתם לפני 7.7.2022
על חוזים כאלה חל הנוסח הקודם, כפי שהובא בעניין שמש:
- הזכות לפיצוי קמה כשחלפו 60 ימים מהמועד החוזי, ואז הפיצוי מחושב מהמועד החוזי עצמו, כלומר גם בעד 60 הימים הראשונים.
- מהמועד החוזי ועד תום שמונה חודשים ממנו, דמי השכירות כפול 1.5.
- מתשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך, דמי השכירות כפול 1.25.
- הפיצוי בעד 60 הימים הראשונים משולם בתום 60 הימים האלה.
ההבדל בין הנוסחים תלוי באורך האיחור. באיחור של עד 60 יום הנוסח הקודם אינו מזכה בפיצוי כלל, ואילו הנוסח החדש מזכה בפיצוי כבר מתום החודש הראשון. באיחור ארוך יותר הנוסח הקודם מיטיב עם הקונה בחודשים הראשונים, משום שהפיצוי מחושב מהמועד החוזי עצמו ודמי השכירות מוכפלים ב-1.5.
בעניין שמש ציין בית המשפט העליון שתניה באותו חוזה, שקבעה כי איחור של עד 60 יום "מכל סיבה שהיא" לא יזכה בפיצוי, עומדת בניגוד לזכות שהחוק מקנה לפיצוי בעד ששים ימי האיחור הראשונים. סעיף 5א אינו חל כלל על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני כניסתו לתוקף של תיקון מס' 5 בשנת 2011, וגם לא על דירה בבניין שבנייתו הסתיימה לפני כן.
איך מוכיחים את דמי השכירות
החוק מדבר על דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה, אבל אינו נוקב בסכום, ולכן צריך להוכיח אותו. בתביעות כאלה הצדדים מגישים בדרך כלל חוות דעת שמאי. כשחוות הדעת סותרות, בית המשפט עשוי למנות שמאי מטעמו. כך היה בעניין פלד, שבו בית המשפט המחוזי בירושלים לא התערב בקביעה שנשענה על חוות דעתו של השמאי שמינה בית משפט השלום, וכך גם בתיקים שנדונו בבתי משפט השלום בהרצליה ובתל אביב.
ויתור על הפיצוי כדי לקבל את המפתח
קורה שקבלן מבקש מהקונה לחתום על ויתור על טענות האיחור כתנאי למסירת הדירה. בחוזה שנחתם מיום 7.7.2022 ואילך החוק מתייחס לכך במפורש:
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור, לרבות בכתב, על זכויות מצד הקונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי-התאמה או אי-התאמה יסודית, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה, לביצוע תיקונים בדירה או להעמדת הדירה לרשות הקונה - בטל.
סעיף 7א(ב) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, בנוסחו לאחר תיקון מס' 9
ההתייחסות לאיחור במסירה נוספה לסעיף 7א(ב) בתיקון 9, ולכן לפי הוראת המעבר היא אינה חלה על חוזים ישנים. גם בחוזים כאלה בתי המשפט קבעו לא אחת, מכוח סעיף 7א(א), שוויתור על הפיצוי שנחתם כחלק מקבלת הדירה חסר תוקף.
עם זאת, לא כל הסכם מאוחר בטל. בית משפט השלום בהרצליה העיר, למעלה מן הנדרש, שהסדר כזה עשוי להיות תקף אם הוא משקף פשרה סבירה במחלוקת אמיתית, ושמצופה שייעשה אחרי שהדירה כבר נמסרה, כשהקונה מודע לזכויותיו. הוא הוסיף שהוא מוכן להניח שהנטל לשכנע בכך מוטל על המוכר. בתיק אחר נמצאו כתבי ויתור תקפים, משום שבתמורה להם מחק הקבלן חובות של הקונים כלפיו. אלה הכרעות של ערכאה ראשונה, והן ממחישות שבית המשפט בוחן את נסיבות החתימה.
מתי הקבלן פטור
בנוסח החדש הפיצוי אינו משולם בשני מצבים בלבד: כשהאיחור נגרם ממעשה או ממחדל של הקונה בלבד, או כשמתקיימים התנאים של סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, שעוסק בסיכול חוזה. בנוסח הקודם יכלו הצדדים להסכים בחוזה על פטור לאיחור שנגרם מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו. על טענות של מלחמה ו"כוח עליון", ועל הדרך שבה בתי המשפט בוחנים אותן, במאמר נפרד.