מועד חדש מותר, פטור מוסווה לא

ברע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות ציין בית המשפט העליון שלכאורה, עצם האפשרות לקבוע מועד מסירה חדש אינה נוגדת את חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, שהרי האיחור יימנה אז מהמועד החדש שהוסכם. תניה שפוטרת את הקבלן מחובת הפיצוי, מעבר למה שהחוק עצמו מתיר, היא עניין אחר: סעיף 5א לחוק הוא הוראה קוגנטית.

בעניין שמש קבע החוזה שהזמנת שינויים תדחה את המסירה "למשך הזמן שבו יבוצעו התוספות והשינויים האמורים, ולפחות לתקופה של 60 יום". בית המשפט העליון קבע שהוראה רחבה כזו, שמאפשרת לקבלן לדחות את המסירה בלי לקבוע מועד חדש באופן ברור, אינה הסכמה על מועד חדש אלא תניית פטור. הוא הוסיף שהקונה אינו יכול להסיק ממנה מתי הדירה תימסר לו, ולכן אינו יכול לתכנן את צעדיו.

בית המשפט נעזר גם בכלל הפרשנות נגד המנסח שבסעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. כשחוזה ניתן לכמה פירושים ולאחד הצדדים הייתה עדיפות בעיצוב תנאיו, הפירוש שנוטה נגדו עדיף על הפירוש לטובתו. כאן היה זה הקבלן.

דחייה לפרק זמן מוגדר

ברע"א 3088/20 פלד נ' אזורים בנין (1965) נדון הסכם שינויים שקבע דחייה "בפרק זמן של עד 13 שבועות". בית המשפט העליון (השופט נ' סולברג) דחה בקשת רשות ערעור של הקונים, וציין שמדובר בפרק זמן תחום ומוגדר:

מבחינתו של רוכש הדירה, קיים מועד מסירה קונקרטי וברור, שעובר להגעתו חייב הקבלן להשלים את המלאכה.

רע"א 3088/20 פלד נ' אזורים בנין (1965) בע"מ (25.10.2020)

ההבחנה בין שתי ההחלטות: דחייה למועד שאפשר לחשב מראש יכולה להיות הסכמה לגיטימית על מועד חדש. דחייה פתוחה, שאורכה נתון לקבלן, היא פטור מהפיצוי בלבוש אחר. בעניין שמש ציין בית המשפט גם שהסכמה מאוחרת על מועד חדש יכולה להיות פרי דין ודברים בין הצדדים, ובלבד שלא נבעה מיוזמה חד-צדדית של הקבלן שלא הותירה לקונה כל ברירה.

ומה אם הדחייה ארוכה מדי ביחס לשינוי

בעניין שמש ציין בית המשפט העליון שקביעת מועד חדש עשויה לעורר שאלות נוספות כשהמועד שנקבע אינו עומד ביחס סביר להיקף השינוי, אך לא הכריע בהן.

בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק הדין שעליו נסב עניין פלד, שאל אם פרק הזמן שנקבע נובע באופן סביר מביצוע השינויים, וקבע שהנטל להוכיח שאינו סביר מוטל על הקונה. הקונים באותו תיק לא צירפו חוות דעת ואף לא את הטופס שפירט את השינויים שביקשו, ולכן טענתם נדחתה והפיצוי חושב מהמועד החדש. בית משפט השלום באותו תיק הטיל את הנטל על הקבלן, והמחוזי הפך את הקביעה. בית המשפט העליון לא התערב: הוא ציין ששאלת היחס בין היקף השינויים לאורך הדחייה לא עמדה להכרעה, ושהקביעה, לרבות לגבי נטל ההוכחה, אינה מצדיקה התערבות בערכאה שלישית.

מה לבדוק לפני שמזמינים שינויים

  • האם הסכם השינויים קובע פרק זמן מוגדר לדחייה, או משאיר את אורכה פתוח.
  • האם אורך הדחייה סביר ביחס לשינוי עצמו. שינוי בנקודת חשמל אינו דומה להזזת קיר.
  • לשמור עותק של טופס השינויים המפורט ושל ההתכתבות עם הקבלן. בעניין פלד הטיל בית המשפט המחוזי על הקונים את הנטל להוכיח שהדחייה ארוכה מדי, וטענתם נדחתה משום שלא הביאו ראיות.
  • מהו מועד המסירה החדש שנובע מכל השינויים יחד. ממנו נמנה האיחור.