מתי הקבלן אחראי לליקוי

סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 קובע מתי מוכר הדירה, כלומר הקבלן או היזם שמכר אותה, לא קיים את חיוביו. נקודת המוצא היא הפער בין הדירה שנמסרה לבין מה שהובטח. אם הדירה או כל דבר שבה שונים מהמפרט, מתקן רשמי או מתקנות הבנייה, זו "אי-התאמה". לצד זה, החוק מחלק את הזמן שאחרי המסירה לתקופות, ובכל אחת מהן נטל ההוכחה שונה.

  • תקופת הבדק מתחילה במועד שבו הדירה הועמדה לרשות הקונה, ואורכה תלוי בסוג הליקוי. אם התגלתה בה אי-התאמה, הקבלן אחראי, אלא אם הוכיח שהיא נגרמה ממעשה או ממחדל של הקונה.
  • תקופת האחריות היא שלוש שנים מתום תקופת הבדק. אי-התאמה שהתגלתה בה היא באחריות הקבלן אם הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.
  • אי-התאמה יסודית היא אי-התאמה בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים לקרקע, שנוגעת להבטחת יציבותו ובטיחותו. הקבלן אחראי לה במשך 20 שנה מהמסירה, אלא אם הוכיח שנגרמה ממעשה או ממחדל של הקונה. גם אחרי 20 שנה הוא אחראי, אם הקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.

הקבלן חייב גם למסור לקונה הוראות תחזוקה ושימוש, ואם לא מסר אותן, הוא לא קיים את חיוביו. בדירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני כניסתו לתוקף של תיקון 5 לחוק בשנת 2011, או בבניין שבנייתו הסתיימה לפני כן, חל נוסח קודם של החוק, ובכלל זה של תקופות הבדק ושל חלק מההוראות המתוארות במאמר.

כמה זמן נמשכת תקופת הבדק

התוספת לחוק קובעת את תקופת הבדק לפי סוג הליקוי:

  • ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק: שנתיים.
  • ליקוי בריצוף ובחיפוי פנים, לרבות שקיעות ושחיקה: שנתיים.
  • כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים: שלוש שנים.
  • ליקוי בפיתוח החצר, כמו שבילים, משטחים, גדרות ומערכות בשטח הבניין: שלוש שנים.
  • כשל במרכיבי מערכות הבידוד התרמי: שלוש שנים.
  • כשל במערכות צנרת, לרבות נזילות: ארבע שנים.
  • כשל באיטום המבנה, לרבות בקירות, בתקרות ובגגות: ארבע שנים.
  • סדקים ברוחב של יותר מ-1.5 מ"מ ברכיבים שאינם נושאים: חמש שנים.
  • התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ: שבע שנים.
  • כל אי-התאמה אחרת שאינה יסודית: שנה אחת.

השנה האחת היא תקופת הבדק הכללית, ובפסיקה היא מכונה לא פעם "שנת הבדק".

תוך כמה זמן צריך להודיע לקבלן

לפי סעיף 4א, הקונה זכאי להסתמך על אי-התאמה אם הודיע עליה לקבלן במועד. על ליקוי שאפשר היה לגלות כשהדירה נמסרה צריך להודיע בתוך שנה ממועד המסירה. על ליקוי שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה בעת המסירה צריך להודיע בתוך זמן סביר אחרי שהתגלה. אותו כלל חל על אי-התאמה יסודית שלא ניתן היה לגלות בבדיקה סבירה בעת המסירה.

כדאי להודיע בכתב, עם תאריך, תיאור של כל ליקוי ותמונות, כך שאפשר יהיה להוכיח את ההודעה אם העניין יגיע לבית המשפט.

הזכות של הקבלן לתקן

החוק מעדיף שהליקוי יתוקן בידי הקבלן, לפני שהעניין מגיע לבית המשפט:

התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.

סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973

בית המשפט העליון תיאר זאת כ"מערכת חיובים הדדית". על הקונה לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, ועל הקבלן לתקן בתוך זמן סביר. לפי סעיף 4ב(ב), הקונה רשאי לתקן בעצמו, על חשבון הקבלן, בשני מצבים: כשהליקוי חזר והתגלה אחרי שהקבלן תיקן אותו פעם אחת או יותר בתוך שנתיים מהודעת הקונה, וכשהתיקון דחוף והקבלן לא ביצע אותו בתוך זמן סביר מההודעה.

ומה אם הקבלן קיבל הזדמנות לתקן ולא תיקן? בע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין, משנת 2003, קבע בית המשפט העליון שאם לפני הגשת התביעה נתן הקונה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, אין לדרוש ממנו הזדמנות נוספת במסגרת ההליך. באותו תיק, שבו יצא בית המשפט מההנחה שהקבלן הזניח את חובתו לתקן, נפסק לקונים מלוא הפיצוי, כך שיוכלו לתקן באמצעות קבלן אחר.

מתי מגישים תביעה

לפי ההלכה, ככלל, תביעה על ליקויי בנייה מוגשת רק אחרי שחלפה תקופת הבדק, ואחרי שהקבלן קיבל הזדמנות נאותה לתקן במהלכה או בסמוך לסיומה. זה אינו כלל נוקשה. אם הקונה נתן לקבלן הזדמנות נאותה ואמיתית לתקן, והקבלן לא תיקן בתוך זמן סביר או התעלם מהפניות, הדרך לבית המשפט עשויה להיפתח גם לפני תום תקופת הבדק.

עד מתי אפשר לתבוע: התיישנות

תקופות הבדק והאחריות קובעות לאילו ליקויים הקבלן אחראי, אבל הן אינן דוחות את ההתיישנות. ברע"א 830/06 גלמן נ' כהן פיתוח-דרעד, משנת 2008, קבע בית המשפט העליון שהעילה לתביעה על ליקויים שאפשר היה לגלות במסירה נולדת ביום מסירת הדירה. מאותו יום מתחילה תקופת ההתיישנות של שבע שנים, בלי קשר לתקופת הבדק, להודעה לקבלן או להזדמנות שניתנה לו לתקן. באותו תיק הודיעו הקונים לקבלן על הליקויים במועד, ובכל זאת התביעה על הליקויים הגלויים נדחתה מחמת התיישנות.

לגבי ליקויים נסתרים ציין בית המשפט שהמועד עשוי להיות שונה, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שעוסק בעובדות שנעלמו מהתובע. עוד ציין שנזק חדש שנגרם מעבודות התיקון עצמן הוא עילה חדשה. לכן אין להמתין לתום תקופת בדק ארוכה כדי לתבוע על ליקוי שהיה גלוי כבר במסירה.

קונה שלא נתן לקבלן לתקן

בפסיקה היו שתי גישות לשאלה מה קורה לקונה שתבע בלי לתת לקבלן הזדמנות לתקן. לפי האחת הוא מאבד את הזכות לפיצוי על הליקויים, ולפי האחרת הפיצוי רק מופחת. ברע"א 18136-03-26 עמירן נ' שמי אשקלוני, מאוגוסט 2026, הכריע בית המשפט העליון בשאלה, בהרכב של שלושה שופטים ופה אחד.

באותו תיק תבעו שני קונים את הקבלן פחות משנה אחרי המסירה, בלי שנתנו לו הזדמנות נאותה לתקן את רוב הליקויים. בית משפט השלום פסק להם פיצוי לפי עלות התיקון לקבלן. בית המשפט המחוזי שלל את הפיצוי על הליקויים, למעט ליקוי אחד. בית המשפט העליון השיב על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום וקבע:

אי-מתן הזדמנות נאותה לקבלן לתקן אי-התאמה, כמשמעה בסעיף 4ב(א) לחוק המכר דירות, אינו מוביל, מניה וביה, לשלילה מוחלטת של זכות הקונה לקבלת פיצויים בגין ליקויי בנייה שהוכחו. ככלל, תוצאתו של מחדל זה מצד הקונה תהא הפחתת הפיצוי במידה הראויה. ככלל, יש להעמיד פיצויים אלה על עלות התיקון שהייתה נגרמת למוכר הדירה אילו ביצע את התיקון הדרוש בעצמו.

רע"א 18136-03-26 עמירן נ' שמי אשקלוני בע"מ (18.8.2026), פסקה 48

המשמעות היא כספית. לדברי בית המשפט, קונה כזה אינו זכאי לעלות התיקון בידי קבלן חיצוני, ולכן אינו מקבל את הרווח הקבלני ואת ההוצאות העודפות הכרוכות בתיקון כזה. בעניין עמירן היה הפער בין שתי השיטות 20%, לפי חוות דעתו של המומחה שמינה בית המשפט, ובית המשפט העליון ציין שהפער עשוי להיות גדול יותר, לפי הנסיבות.

לכלל יש שני חריגים. כשהקונה פעל בחוסר תום לב משווע וסיכל במכוון את מנגנון התיקון, ניתן יהיה לשקול הפחתה משמעותית יותר, ובמקרי קצה אף שלילה של הפיצוי. בית המשפט ציין שהמקרה שלפניו אינו כזה. מנגד, כשהייתה לקונה הצדקה לסרב, למשל משבר אמיתי ביחסים ואובדן אמון עמוק בקבלן בשל טיב הליקויים או בשל התנהלותו הקודמת, הוא עשוי לקבל את מלוא הפיצוי. בית המשפט הבהיר שהתנהגות אופורטוניסטית אינה מספיקה לשם כך.

ויתור על טענות כתנאי לתיקון או למסירה

קורה שקבלן מבקש מהקונה לחתום על ויתור על טענות כתנאי לביצוע התיקונים או למסירת הדירה. סעיף 7א(ב) לחוק, בנוסחו הנוכחי, קובע שוויתור על זכויות בקשר לאי-התאמה, שהוא תנאי לביצוע תיקונים בדירה או להעמדתה לרשות הקונה, בטל. סעיף 7א(א) קובע שאין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה.

מה כדאי לעשות

  • לבדוק את הדירה ביסודיות במועד המסירה, ולתעד כל ליקוי בפרוטוקול המסירה.
  • לזכור שעל ליקוי שהיה גלוי במסירה, תקופת ההתיישנות של שבע שנים מתחילה ביום המסירה.
  • להודיע לקבלן בכתב על כל ליקוי, עם תאריך, תיאור ותמונות. על ליקוי שהיה גלוי במסירה מודיעים בתוך שנה.
  • לאפשר לקבלן להגיע ולתקן, ולתעד כל ביקור, כל תיקון וכל סירוב.
  • אם הקבלן אינו מתקן או מתעלם, לשמור את הפניות אליו. הן עשויות לפתוח את הדרך לתביעה גם לפני תום תקופת הבדק.
  • לפני שמסרבים לתיקון בידי הקבלן, לבחון אם יש לכך הצדקה של ממש. סירוב בלי הצדקה עלול לעלות בחלק מהפיצוי.